pdf17

1.1.1         עילות מנוגדות

1.1.1.1           דיני חוזים ודיני נזיקין

נשאלת השאלה מה קורה כאשר על פי עילה אחת מסויימת, אנו מקבלים תשובה אחת שלא מתאימה לנו ולא מאפשרת לקבל את הפיצוי אליו אנו שואפים? במקרה כזה נשים את העילה הזו בצד וננסה למצוא עילה אחרת שתיתן את התשובה הרצויה על ידי הליכה באפיק אחר. אפיק זה מנוגד לעילה הראשונה. http://www.meidashoa.co.il

Ami נ' אלביט – אלביט היא חברה ישראלית שהזמינה רכיבים מחברה אמריקאית. חוזי מכר מחילים את חוק המושב – או הדין הישראלי או הדין האמריקאי. הצדדים קובעים איזה חוק יחול. במקרה זה החילו על החוזה הזה את הדין האמריקאי. הרכיבים ש-Ami שלחה היו פגומים. כתוצאה נעצר לאלביט כל קו היצור לכמה שבועות – דבר שמסב נזק רב. נקודת המוצא היא חוזית – מכיוון שבין הצדדים יש חוזה. הבעיה – על פי דיני החוזים האמריקאים אלביט לא יכלה לתבוע כיוון שהחוזה כלל פטור מאחריות ל-Ami. עורך הדין של אלביט מחליט להניח את הסעד החוזי בצד, ולפנות לדיני הנזיקין לפיהם לא ניתן לפטור מאחריות. המצב הזה שונה מהדוגמאות שדיברנו עליהן קודם, כאן דיני החוזים אומרים בפירוש שלא ניתן לתבוע (מעין הסדר שלילי). האם המשפט צריך לאפשר לתבוע בעילה נזיקית במקרה כזה? זה מצב של עילות מנוגדות, אחת אומרת "לא", והשנייה אומרת "אולי". יש כאן קושי. עורך הדין שחתם על החוזה, הסכים בעצם חתימת החוזה על הדין האמריקאי ועל הפטור מאחריות. סביר להניח שכתוצאה מכך שילמו פחות כסף (במידה ואלביט הייתה דורשת אחריות בחוזה, סביר שהיו מקבלים מחיר גבוה יותר). עכשיו, אלביט באים, ומנסים לעקוף את ההסכמה שהם בעצמם הסכימו לה. יש כאן דילמה. –האם דיני הנזיקין צריכים להוות ברירת מחדל לדיני החוזים – הייתה סיטואציה חוזית – הנחת העבודה היא שהחוזה כולל את כל מערכת היחסים עליה הוסכם. האם אנחנו יכולים להגיד לדיני החוזים – כשלתם, ועם כל הכבוד להסכמות שהיו, עכשיו אנו הולכים לדיני הנזיקין? פסק הדין ניתן בשנות ה70, וקבע שכן, אפשר לעקוף את המערכת החוזית באמצעות דיני נזיקין. דיני נזיקין יכולים להוות ברירת מחדל לדיני חוזים, ולאפשר לצדדים לחוזה לעקוף הסכמות חוזיות. פרופ' מאוטנר הגדיר את פסק הדין כמכת מוות לדיני החוזים, שכן פסק הדין מעצים מאוד את דיני

Comments are closed.