pdf13

 מעילה אחת לגביי אותו אינטרס.

לעצם קיומו של החוזה יש אומנם השפעה על מערכת היחסים הנזיקית, אך הוא אינו בהכרח מבטל את האפשרות לנקוט גם בתביעה נזיקית. ישנו קשר בין שני סוגי התביעה, שכן מדובר על דיני חיובים, דינים שנפרדו לא מזמן ואומנם מהווים כיום דינים נפרדים, אך עדיין יש ביניהם קשר. http://www.meidashoa.co.il

בדיני חוזים ההסתכלות היא אל עבר העתיד – מטרתה לקדם את האינטרסים שלנו, לנהל סיכונים. כאשר מערכת זו כשלה, והנפגע מגיש תביעה לבהימ"ש, האחרון יסתכל קדימה, ויבחן מה יכול היה להיות לתובע, ולא התקיים.

בדיני הנזיקין אנו שומרים על הקיים (כמובן שיש חריגים) – המטרה היא לשמור על הרווחה של הפרט. לכל אחד מאיתנו יש סל רווחות (שלמות הגוף, שלמות הקניין הרוחני וכו') וישנו איסור על החברה לפגוע בסל הרווחות הזה. ביהמ"ש יסתכל בד"כ אחורה ויבחן כיצד ניתן להשיב את המצב לקדמותו, לקחת אותי למקום בו הייתי אלמלא העוולה שקרתה.

דוג' נוספת: מהתחום הרפואי – כדי לטפל באדם צריך לקבל הסכמתו. כל פעולה רפואית בנו מחייבת את הסכמתנו, אם רופא נוגע בנו ללא הסכמה, הרי שמדובר בתקיפה. ישנם מצבים בהם הטיפול הרפואי נגמר בכך שמצב המטופל גרוע יותר ממה שהיה בתחילת הטיפול, אבל לא בגלל רשלנות הרופא. למשל, מצב בו התממש סיכון חבוי בתוך הטיפול הרפואי. במצבים כאלה עילת התביעה של המטופל כנגד הרופא יכולה להיות רק בנוגע להיעדר הסכמתו לטיפול על ידי הרופא. לעומת זאת, אם הרופא גם לא קיבל הסכמה מהמטופל וגם התרשל בטיפול במטופל, נגרמו שני נזקים בהתנהלות הרופא מול החולה ונפגעו שני אינטרסים נפרדים. במצב כזה יכול  החולה לקבל פיצוי על שני האינטרסים בנפרד.

Comments are closed.