s

  1. חופש ההתקשרות- מותר לי לעשות חוזה עם מי שאני רוצה. אי אפשר להכריח אותי למכור למישהו אחד ולא למישהו אחר (להבדיל מהמדינה שחייבת להיות שוויונית). גם כאן יש הגבלות, אנחנו יכולים לעשות חוזה רק עם אנשים כשירים. אנשים כשירים הם בגירים, שפויים, בריאים במוחם ונפשם. כדי שאדם לא יוכל לחתום על חוזה, יש לפסול לא את הכשירות. meidashoa
  2. חופש התוכן- תוכן החוזה יכול שיהיה ככל שעולה על רוחם של הצדדים( ס' 24). חריגים קבועים בס' 30 לחוק החוזים. כלומר החריגים הם שאסור לעשות חוזה שהוא מנוגד לחוק, למוסר או מנוגד לתקנת הציבור. מוסר הוא דבר שמשתנה מחברה לחברה אך גם משתנה עם הזמן. אנחנו נוהגים לקבל את המוסר של הרוב. תקנת הציבור, מייצגת את הערכים של אותה חברה. זהו גם מושג שמשתנה מזמן לזמן ומתקופה לתקופה. דוגמא לתקנת הציבור יכולה להיות, שלט שאומר "אנחנו לא אחראים לטיב המזון" בכניסה למסעדה. זה משהו שלא יעבור את תקנת הציבור.

Comments are closed.